ינואר - יוני 2018
Aubrey Chali
Mwamba Chikwemba
Caleb Chisha
Raphael Chilufya
Zenzeele Chulu
Christopher Kasongo
Albert Kata
Jim Lungu
Danny Chilyapa Lwando
Mulenga. J. Mulenga
Ngandwe Mwaba
Adrian Ngoma
Ignatious Sampa
זו הפעם הראשונה שבה מארגנת הגלריה ללימודי אפריקה תערוכה המתמקדת במדינה אפריקאית אחת. בעשור האחרון גברה ההתעניינות באמנות אפריקאית בת-זמננו, אך האמנות והאמנים של זמביה טרם זכו לתשומת לב ראויה במוזיאונים ובשוקי האמנות ברחבי העולם. על כן, החלטנו לתת להם במה ולהציע נקודת ראות חדשה על הסצנה האמנותית המרתקת של זמביה בת זמננו.
התערוכה הקולקטיבית הזו של יצירות אמנים זמבים עכשוויים מציעה למבקרים בה להתבונן על האמנות הזמבית מנקודת ראות אפריקאית, ולהשתחרר מקטגוריות של מודרניות ועכשוויות שמאבדות את משמעותן כשמחילים אותן על היבשת. היא מזמינה את הצופה להעמיד את היצירות בהקשרן החברתי-פוליטי והתרבותי, ולהעריכן בתור שכאלו.
נהוג לראות במודרניזם תנועה אסתטית שהתגבשה במחצית הראשונה של המאה העשרים כתגובה להשתעממותם של האמנים האירופים מהמסורות האמנותיות של המערב. יחד עם זאת, המודרניזם האפריקאי אינו השתקפות אפריקאית של האמנות האירופית במאה ה-20 ותו לא. נכון אמנם שהוא התנתק חדות ממסורות העבר, אך במקרה של אפריקה, אלו כללו את צלקות הקולוניאליזם. המודרניזם האפריקאי מספר את סיפורו של תהליך ממושך של דה-קולוניזציה, עצמאות וחיפוש מתמיד אחר זהות. במקרה המסוים של זמביה, זהו גם סיפור שכרון החושים שלאחר העצמאות והאכזבה שליוותה את קריסת משק הנחושת בסוף שנות ה-70, אשר בישרה את קץ שאיפותיה התרבותיות. האמנים הזמבים לא יכולים היו שלא להיות מושפעים ממהלך האירועים הזה, והוא מהדהד ביצירותיהם.
אמני זמביה, כפי שמציגה תערוכה זו, יוצרים סינתזה טבעית השואבת את השראתה ממקורות פנימיים – מסורות, טקסי מסיכות וסיפורי עם – כמו גם מקשיי היומיום, ובה בעת מתנסים בטכניקות וחומרים מיובאים מהמערב. על כן מהווה אמנותם שילוב דינאמי של חומרים, שיטות, מושגים ונושאים המאתגר מושגים מערביים של מודרניות ועכשוויות ומקשה על הגדרות פשטניות .